מה זה קנאביס רפואי
קנאביס לשימוש רפואי הינו תפרחת צמח הקנאביס המכילה חומרים פעילים של הצמח (קנאבינואידים) באחוז ידוע ומוגדר מראש.
תפרחת צמח הקנאביס מוכרת גם בשמותיה העממיים כגון מריחואנה או גראס.
הצריכה המקובלת ביותר, באמצעות עישון או אידוי העשב, נחשבת גם ליעילה ולאפקטיבית ביותר מבין כל השיטות.
כיום ישנן עדויות הולכות ומתרבות הנתמכות במחקרים אובייקטיבים על הסגולות הרפואיות של הצמח, כגון:
- שיכוך כאבים כרוניים לסובלים מכאבי פנטום, מבעיות אורטופדיות, ממיגרנות, מדלקות פרקים, מפיברומיאלגיה ועוד
- שיכוך כאבים כרוניים שלא הגיבו לשום טיפול תרופתי אחר
- מניעת בצקות והקלה בהתפתחויות דלקתיות שונות
- הקלת עוויתות גופניות שמקורן בטרשת נפוצה
- הקלת הפרעות תנועה הנובעות ממחלות עצביות,
- הורדת הלחץ התוך עיני אצל הסובלים מגלאוקומה
- הרחבת כלי הנשימה והסימפונות – הקלה על סבלם של חולי אסטמה
- מניעת תופעות לוואי של אפילפסיה (מחלת הנפילה, כפיון)
- הקלת תופעות נסיגתיות בגמילה מאלכוהול ומאופיאטים
- שיפור מצבי-הרוח בקרב מטופלים דיכאוניים ו/או חרדתיים
- הפחתה משמעותית עד הפסקה מוחלטת של הטיקים המוטוריים והקוליים המתלווים להתקפי תסמונת טורט
- הקלה משמעותית בכאבי מחלות מעיים, לרבות קרוהן וקוליטיס
- הקלה לסובלים מתסמונת PTSD,
- מידי יום מתגלים מקרים ומצבים רפואיים נוספים בהם קנאביס יכול להקל ולסייע. מומלץ להתעדכן אצל ד"ר גוגל.
לטענת פרופ' ראובן אור , מנהל המחלקה להשתלת מח-עצם במרכז הרפואי הדסה עין-כרם, חורגות יתרונות הקנאביס הרפואי מהטיפול בבעלי כאב כרוני בלבד, שכן מעבר להפחתת הכאבים אצל חולים המטו-אונקולוגיים ואונקולוגיים תורם הקנאביס הרפואי גם לשיפור התיאבון ולשיפור בתחושה הכללית של המטופל. חולים שאינם צורכים קנאביס רפואי מקבלים תחת זאת תרופות נרקוטיות המשפיעות לרעה על תפקודם השוטף ועל הרגשתם הכללית.
לדברי ד"ר איליה רזניק, מנהל היחידה לנוירופסיכולוגיה ביחידה לבריאות הציבור: "כדאי לכלול את הקנאביס בשורת התרופות שעל המדף, ולאור הניסיון שלי, שבו נתתי להרבה מאד אנשים הרבה תרופות שונות, התרשמתי מהיעילות הגבוהה של הקנאביס בעיקר במצבים משולבים של כאב כרוני ודיכאון".
ד"ר סילביו בריל ,מזכיר האגודה הישראלית לכאב ומנהל היחידה לטיפול בכאב בבית החולים סורובסקי אומר: "הניסיון שלי מראה שחולים המקבלים קנאביס רפואי מפחיתים ואפילו מפסיקים לחלוטין את השימוש בתרופות אחרות. מבחינתנו זה בסדר, להחליף תרופה אחת בתרופה אחרת עם פחות תופעות לוואי".
ד"ר ברקת שיף-קרן מבית החולים סורובסקי וקופת החולים מכבי מספרת: "עיקר העיסוק שלי הוא טיפול בכאב. אני מאד מאד בעד הקנאביס וחושבת שזו תרופה טובה. אין יום שאני לא ממליצה בו לפחות לאדם אחד על קנאביס. זה עוזר להמון סוגי כאב וזה עוזר להמון חולים".
ד"ר ג'וני גרינפלד מבית החולים אסף הרופא, אומר: "לרופאים דהיום יש נטייה להסתייג מקנאביס מטעמים לא ברורים. כששואלים איזה ראיות מדעיות יש, ובכן – אם מטופל לקח קנאביס וזה עזר לו, זאת ההוכחה! זה אמפירי, זה מדעי, זאת ההוכחה!"
מה לגבי הסכנות?
הטענה לפיה לקנאביס יש השפעה ממכרת כבר הופרכה מדעית, וכיום מסכימים רוב החוקרים שלאלכוהול, טבק או קפאין, פוטנציאל התמכרותי הגבוה פי כמה וכמה מזה של הקנאביס. להפסקת השימוש בקנאביס הרפואי לא נלווים שום קשיי הסתגלות שהם, למעט התחדשותם של המיחושים השונים.
האלמנט ההתמכרותי לתרופה קיים – אם בכלל, אך ורק ביחס לרמת המורכבות הנפשית והאישית של כל מטופל ומטופל. בהגדרה פשטנית ניתן לומר שהכמיהה לקנאביס משולה לכמיהה למקלחת יומית, לקפה, לשוקולד, או לכל הרגל מענג אחר בגדר מה שמכונה על-ידי המדע כ- Habit forming.
במסמך שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביוני 2011, כותב ד"ר גלעד נתן : "היחס אל קנאביס רפואי כאל סם, בעוד תרופות המכילות אופיאטים נחשבות לתרופות נורמטיביות, יצר מצב שבו תרופות המכילות סמים קשים מקנאביס ובעלי השפעות רפואיות קשות משל קנביס נחשבות לנורמטיביות למרות השפעתן הקשה האפשרית על מטופלים".
ככל שאנו מכירים טוב יותר את צמח הקנאביס ואת מרכיביו, כך אנו מגלים שהסכנות הפיזיות והנפשיות שיוחסו להם בעבר מקורם במקרה הטוב ב"אי הבנות מדעיות", כפי שהגדיר זאת בעדינות פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקרה הפחות טוב בתעמולה מאורגנת ומשומנת היטב של גופים בעלי עניין כלכלי ופוליטי, שהרי כפי שהכריז הפרופסור משולם עצמו עוד בשנת 1994: "אילו היה הקנאביס חוקי, הוא יכול היה להפוך לפחות 50% מכל התרופות הקיימות בשוק למיותרות".
הפרופסור רפאל משולם הוא חתן פרס ישראל לכימיה על תרומתו לחקר מרכיבי הקנאביס. הוא נחשב למדען מוערך במיוחד, בעל שם בינלאומי, ולראשון בעולם שהצליח לבודד ולהגדיר את מרכיבי החשיש והמריחואנה (בשנות השישים של המאה הקודמת). בעבר טענו מתנגדי הקנאביס כי הוא מהווה דלת מעבר לשימוש בסמים קשים. המתנגדים נופפו בעשרות מחקרים שהוכיחו כי "כל הנרקומנים התחילו עם חשיש או מריחואנה" (החשיש הוא שרף צמח הקנאביס והמריחואנה היא התפרחת). עם זאת ניתן היה באותה מידה לטעון גם ש"כל הנרקומנים התחילו עם קפה שחור בבוקר", או כפי שהגדיר זאת פרופ' לסטר גרינספון מאוניברסיטת הרווארד -"כל האלכוהוליסטים התחילו עם חלב אם". עובדה היא שלמרות העלייה המתמדת במספר צרכני הקנאביס על נגזרותיו, כמעט ולא חל שינוי במספר הנרקומנים בישראל בעשרים השנים האחרונות.